גביית עדות באמצעות וידאו קונפרנס 

גביית עדות באמצעות "וידאו קונפרנס"

מאת: עו"ד אמיר מידן *

הבה נניח שאתם מעורבים בתור בעלי דין בהליך משפטי אזרחי שמתנהל בארץ, למשל, בתור תובעים או נתבעים או מבקשים או משיבים. אם יש לכם עניין להגיע להכרעה שיפוטית בנדון (דהיינו, אם זה לא המקרה שבו אתם מוכנים לזנוח את ההליך ולקבל החלטה נגדכם בהעדרכם), הרי במוקדם או במאוחר יתעורר הצורך להתייצב באולם בית המשפט לצורך מתן עדות או כדי להיחקר על תצהירכם שהוגש לבית המשפט כראיה. במקרה כזה, כתושבי חוץ בודאי שאלתם את עצמכם, האם יש אפשרות לתת עדות או להיחקר על תצהירכם בדרכים אלטרנטיביות, ללא צורך בהתייצבות פיזית באולם בית המשפט. הרי כולנו ערים להתפתחויות הטכנולוגיות שמאפשרות כיום לכל אחד לשוחח "פנים אל פנים" עם אדם אחר המצוי בצדו השני של הגלובוס, במגוון אמצעים אלקטרוניים. ומדוע לא תנוצל היכולת הזו לטובת ניהול הליכים משפטיים, כתחליף להתייצבות פיזית באולם בית המשפט?

הדרך לגבות עדות באמצעות וידאו ידועה בכינוי "Video Conference", או בעברית בכינויים שונים: "כינוס וידאו" או "מערכת טלוויזיה סגורה בין-לאומית" או "היוועדות חזותית", ועוד.

הסמכות של בית משפט בישראל לגבות עדות בדרך של "וידאו קונפרנס" נגזרת משילוב של מספר דברי חקיקה. שניים חשובים שבהם הינם סעיף 13 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971, הקובע: "לפי בקשת בעל דין במשפט אזרחי רשאי בית המשפט, אם נראה צורך בכך למען הצדק ולפי התנאים שהורה עליהם, לצוות שעד או כל אדם אחר ייחקר בתצהיר על ידי אדם פלוני ובמקום פלוני שמחוץ לתחום שיפוטו של בית המשפט, ורשאי בית המשפט ליתן הוראה בכל דבר הכרוך באותה חקירה, כפי שייראה סביר וצודק, ורשאי הוא להתיר לכל בעל דין להגיש את פרוטוקול העדות כראיה באותו משפט", ותקנה 15 לתקנות עזרה משפטית בין מדינות, תשנ"ט-1999, הקובעת: " ביקשו רשות מוסמכת, רשות מוסמכת זרה או בעל דין, שגביית עדות תיעשה באמצעות מערכת טלוויזיה סגורה בין-לאומית, רשאי בית המשפט לאשר זאת אם נעשו הסידורים כדי לאפשר את אלה: (א) לבית המשפט ולבעלי הדין - לצפות בעד בכל מהלך העדות, לשמוע אותו ולהציג לו שאלות; (ב) לנאשם - לשמור על קשר עם סניגורו, ולהציג שאלות לעד באמצעותו".

יחד עם זאת, טרם נקבעו בחוק הישראלי סוגיות כגון המקום בו תיערך ההיוועדות החזותית; הציוד הנדרש, הבאתו לבית המשפט והצבתו; האופן והמועד בו יועברו מסמכים לעד על מנת שיוכל להתייחס אליהם בעדותו; כיסוי העלויות הנובעות משימוש באמצעי החדש, ועוד.

הפסיקה קבעה, איפוא, מספר כללים בקשר לעדות "מחוץ לתחום" (דהיינו מחוץ לתחום השיפוט של מדינת ישראל).

ראשית, השיקולים שינחו את הערכאה הדיונית (כלומר הערכאה שדנה לראשונה בבקשה) הם כי פניית המבקש נעשתה בתום לב; כי יש בידי העדים למסור עדות רלבנטית לשאלות השנויות במחלוקת וכי קיימת "סיבה טובה" המונעת את בואם של העדים מחוץ לארץ.

שנית, יש להבחין בין בקשה של בעל דין להעיד עד אחר שמצוי בחו"ל ואשר אין, לא לבעל הדין ולא לבית המשפט, שליטה על הבאת העד למתן עדות רגילה בבית המשפט, ובין בקשה של בעל דין להעיד את עצמו מחוץ לתחום, בתור תובע, נתבע, מבקש או משיב. במקרה השני, בדרך כלל יחמיר בית המשפט עם המבקש בבחינת תום לבו והסיבה לאי התייצבותו לעדות.

סיבות שהוכרו בפסיקה כ"סיבות טובות" המונעות מעדים להתייצב בבית המשפט בישראל הינן, למשל, סכנה בטחונית או קושי כלכלי. מאידך, בקשות שהוגשו ע"י בעלי דין למתן עדות באמצעות וידאו מהסיבה שהם חוששים מזרועות החוק או מנושים שעלולים לפעול נגדם מייד עם הכנסם ארצה – נידחו בדרך כלל מהנימוק שסיבה כזו נוגדת את תקנת הציבור ואינה מוגשת בתום לב.

יחד עם זאת, יש להדגיש שכל מקרה נבחן לגופו. אם, לדוגמא, הבקשה מוגשת מסיבות הומניטאריות כגון צורך מיידי לבקר קרוב משפחה מדרגה ראשונה על מיטת חוליו, עשוי בית המשפט להיעתר לבקשה, הגם שהיא חובקת במשתמע חשש מזרועות החוק – סיבה שכאמור הוכרה כנוגדת את תקנת הציבור.

כמו כן, בית משפט הדן בבקשה מסוג זה עשוי לתת משקל מיוחד לעובדות כגון היות המבקש אב לילדים ומפרנס יחיד, כאשר הגעתו ארצה ללא אפשרות חזרה מיידית עלולה לסכן באופן מיידי את רווחת ילדיו וטובתם.

כאשר מדובר בחייב המתגורר בחו"ל, ומתעורר הצורך להגיש מטעמו בקשה כלשהי ללשכת ההוצאה לפועל בכל עניין שבסמכות רשם ההוצאה לפועל (כגון בקשה לביטול צו עיכוב יציאה, בקשה לביטול הגבלה על דרכון וכיו"ב), ואותה בקשה מוגשת בצירוף תצהיר כמתחייב, אזי כאשר תגיע הבקשה לשולחנו של הרשם, ישנן שתי אפשרויות: האחת - הרשם עשוי להחליט לאפשר למשיב (דהיינו הזוכה-הנושה) להגיש תגובה בכתב, ואחרי שזו תוגש - לתת החלטה בהעדר הצדדים. האפשרות השניה היא שהרשם יורה על קיום דיון בבקשה, ואזי יקבע מועד לדיון, שבו יהא על המבקש להתייצב לדיון על מנת להיחקר על תצהירו, שאם לא כן תידחה הבקשה בהעדר התייצבות. היה והרשם קבע את הבקשה לדיון במעמד הצדדים, יש להגיש מייד בקשה לקיום דיון באמצעות וידאו. אם הבקשה מוגשת בזמן ומנומקת כראוי, יש סיכוי שהרשם ייעתר לבקשה, וכך יחסך מן המבקש הצורך להגיע ארצה, על כל המשתמע מכך בהקשר של הוצאות ובהיבט של הסתכנות בעיכוב ממושך בארץ.